הזכות לפרטיות

"כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו. אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו. אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו בגופו או בכליו. אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו"

הזכות לפרטיות מאפשרת לאדם מרחב פרטי, פיזי או וירטואלי, הנתונים לשליטתו, מתוך ההכרה כי תחומים בחיי אדם, אסור שיהיו ברשות הרבים ללא הסכמת האדם הנוגע בדבר. כפרט אוטונומי, זכאי כל אדם לייחוד מול אחרים, זכות הראויה להגנה. מקובל לראות בזכות זו נגזרת של הזכות לכבוד, אך יש הרואים בה זכות עצמאית. כך או כך, מדובר בזכות יסוד, המוגנת באמנות ובהסכמים בינלאומיים, כמו גם בחקיקה בישראל.
על פי פרופסור רות גביזון הפרטיות היא מניעת גישה לא רצויה לאדם, ומורכבת משלושה מרכיבים (גביזון,1988):

1. חדירה הפיזית לגוף או למקום פרטי.
2. המידע הפרטי אודות האדם – רכישת מידע, שימוש בו ופרסומו.
3. האנונימיות -זכותו של אדם, בנסיבות רגילות, שלא יסירו מעליו את מסכת האנונימיות העוטפת אותו בחיי היום יום.